שמה היה נועה, בת 26, עם גוף חטוב ששעות רבות בבתי מלון בתל אביב ליטפו ועיצבו. היא עבדה כנערת ליווי כבר שלוש שנים. הכסף היה טוב, הגברים – לעיתים מנומסים, לעיתים חזירים – אבל היא למדה להפריד בין הגוף לבין הנשמה. בלילות חמים על חוף הים היא הייתה נוסעת במונית בין מלון "הילטון" ל"קרלטון", לובשת שמלות צמודות שחושפות את קימורי ירכיה ואת שדיה המלאים, מחייכת חיוך מקצועי ומאפשרת לידיים זרות ללטף אותה תמורת אלפים.
ואז הגיע דניאל.
הוא לא היה לקוח. הוא היה מהנדס תוכנה שקט מירושלים, שהגיע לתל אביב לכנס. הם נפגשו בבר קטן בנווה צדק. הוא לא ידע מה היא עושה. היא אהבה את זה. בפעם הראשונה זה הרגיש אמיתי. כשהוא ליטף את שערה, היא רעדה כמו ילדה. כשהוא נישק את צווארה ברכות, היא הרגישה שהגוף שלה – אותו גוף שנמכר כל כך הרבה פעמים – מתעורר מחדש.
בלילה הראשון שלהם במלון, היא לא לקחה כסף. היא פשטה את בגדיה לאט, חושפת את עורה החלק, הפטמות הזקורות מהתרגשות אמיתית. דניאל הסתכל עליה כמו על יצירת אמנות. הוא הניח אותה על המיטה, פישק את רגליה בעדינות והתחיל ללקק אותה לאט, עמוק. לשונו חגה סביב הדגדגן שלה עד שהיא התפתלה וצעקה, אוחזת בשיערו. כשהוא חדר לתוכה, היא הרגישה מלאה, חיה. הם זיינו שעות, פעם רכות ופעם פראיות – היא רכבה עליו, שדיה קופצים, ציפורניה ננעצות בחזהו, עד שהוא התפרץ בתוכה בגניחה עמוקה.
"תעברי לירושלים," הוא לחש אחרי, כשהיא שכבה עירומה על חזהו, זרעו עדיין זולג בין ירכיה. "אני רוצה אותך כל יום. לא כלקוחה. כשלי."
נועה פחדה. תל אביב הייתה החופש שלה, הכסף הקל, החיים הליליים. אבל דניאל נתן לה משהו שהכסף לא יכול לקנות – תחושת שייכות. היא מכרה את הדירה הקטנה בשוק הפשפשים, ארזה את הבגדים הסקסיים ואת הנעליים הגבוהות, ועברה.
ירושלים הייתה שונה. קרה יותר, קדושה יותר, איטית. הם גרו בדירה קטנה במושבה הגרמנית. נועה מצאה עבודה כמנהלת חשבונות בחברה קטנה – עבודה משעממת אבל נקייה. בלילות, כשהעיר העתיקה מוארת באור זהב, הם היו מתמזגים שוב ושוב.
הערב ההוא היה מיוחד. דניאל חזר מהעבודה מאוחר. נועה חיכתה לו בתחתונים שחורים וחזייה תחרה. היא דחפה אותו לכיסא, כרעה ברך, הוציאה את הזין הקשה שלו ובלעה אותו עמוק, עיניה ננעצות בעיניו. היא מצצה אותו בלהט, לשונה מלטפת את הראש הרגיש, ידה מלטפת את הביצים. כשהוא כמעט הגיע, היא קמה, הסירה את התחתונים והתיישבה עליו לאט, נותנת לו להרגיש כל סנטימטר. היא נעה למעלה ולמטה, ירכיה מתנדנדות, שדיה מתנדנדים מול פניו. הוא מצץ את הפטמות שלה חזק, ידיו אוחזות בישבנה ומכוונות את הקצב. "אני אוהבת אותך," היא גנחה כשהיא הגיעה, גופה רועד סביבו. הוא התפרץ בתוכה, חזק, מלא.
בירושלים היא לא הייתה יותר נערת ליווי. היא הייתה אהובה. והאהבה הזאת, עם כל הקושי, הייתה שווה את המעבר.
